2. התנועה היעילה: חסכונית (מינימום השקעת מאמץ), אפקטיבית
(משיגה את המטרה). כלומר יש התאמה בין הכוונה לעשייה.
3. תנועה יעילה היא נטולת תחושה של מאמץ:
א. תחילת התנועה לכל כיוון באותה הקלות.
ב. תחילת התנועה ללא הכנה מוקדמת.
ג. מאמץ מזערי בתנועה.
4. יציבה: על היציבה כמרכיב בתנועה אומר משה בספרו "הנסתר שבגלוי":
"יציבה טובה - שיווי משקל דינאמי, כלומר יש ביכולתנו לחזור למצב של שווי-משקל גם אחרי הפרעה גדולה. היציבה היא אחת הנקודות במסלולה של התנועה".
ה. הפעולה השיטתית - בספרו "שכלול היכולת" מציג משה עיקרון נוסף - שלושת שלבי התפתחות הפעולה:
1. השלב הראשוני - שלב בו אנו פועלים כדרך הטבע (אכילה, הליכה, יחסי מין).
2. שלב ביניים - הפעולה האישית - השלב האישי בו אנו פועלים לטובת עצמנו
(לימודים, מאבק על משרה, כשההישג, ההתפתחות וההתקדמות שלנו מהווים את המטרה).
3. השלב הגבוה - הפעולה השיטתית, שלב בו אנו פועלים כחלק מארגון או מערכת (מדינה, צבא וכו'), לקידום ולהשגת יעדים ציבוריים- מערכתיים. כלומר שאנו פועלים ברמה של מימוש והבנה שבה אנו רואים את עצמנו גם כחלק ממכלול רחב יותר.
הפעולה השיטתית מתקיימת ב-BUDO. אמן הלחימה רואה עצמו כחוליה בשושלת, ומחויב לשיטה - הלימוד והתרגול של תבניות התנועה (קאטה - KATA) הינם אמצעי לשמר את הידע של השיטה וכך להעבירו בנאמנות מדור לדור.
"שכלול יכולת הלוחם" – “IMPROVE WARRIOR ABILITIES”
במשך השנים רכשתי ניסיון בשילוב שיעורי תנועה (ATM) במסגרת שיעורי הנינג'יצו. לאור התוצאות האפקטיביות גיבשתי מתכונת יעילה לשלב את שיטת פלדנקרייז בהכשרת התלמידים, באמונים השוטפים, ובקורס ייחודי למדריכי אמנויות לחימה.
התרומה של שיטת פלדנקרייז לאמן הלחימה מתבטאת בשלושה תחומים:
א. מודעות לגוף - תחום שמתייחס לעצם השיפור הכללי במודעות לגוף ולסביבת הפעולה. תרומת הלימוד של השיטה לכל אדם המתנסה בה, ללא קשר לתחום עיסוקו, מתבטאת בשכלול היכולת (כפי שנקראת השיטה עצמה) הנובעת מארגון נכון של הגוף, שיפור התנועה והיציבה.
ב. חכמת התנועה - תחום שהינו במידה רבה תוצאה של התרומה הנובעת מהתחום הראשון, והוא הפחתת הנזק הפיזי המצטבר ומניעתו. נזק שנגרם עקב הרגלים תנועתיים לא נכונים שהולך ומתגבר עקב פעילות גופנית מאומצת. בנזק מסוג זה אנו מבחינים רק לאחר הידרדרות מתחת ל"קו אדום", כתוצאה של שחיקת רקמות והיחלשותן, שנגרמת בטווח הארוך (בדרך כלל במפרקים כגון ברכיים וכתפיים, או בחוליות עמוד השדרה, כגון גב תחתון או צוואר).
אזכיר, כי יסודות השיטה הונחו על-ידי משה לאחר שנפצע בברכו באופן חמור. משה חיפש דרך להחזיר לעצמו את יכולת התנועה בלי שיהיה צורך לנתח את ברכו. על עצמי אני יכול לספר איך חוויתי השתחררות כמעט מוחלטת ממגבלות בתנועה למרות פציעות קשות בברכיים ובגב התחתון.
ג. שכלול הלמידה של תנועה - הינו השימוש המתודי בשיעורי התנועה (A.T.M.) של השיטה, כדי להבהיר ולהעלות את המודעות של אמן הלחימה לאופן שבו יש לארגן את הגוף ולהניעו, כדי לבצע תנועה בתחום הלחימה (כמו אגרוף, בעיטה, גלגול).
התחום המתודי מציע את הדרך של השימוש בשיטת פלדנקרייז ועקרונותיה כדי לעזור לתלמיד לגלות באופן אישי ולהבין טוב יותר את אופן ביצוע התנועה ובכך לקצר את זמן הלמידה, לאפשר ניפוי טעויות, ולהגדיל את העצמה. התחום המתודי אינו רק עניין טכני לתלמיד, אלא תרומתו היא בשכלול מיומנות ההדרכה של המורים לאמנויות לחימה על ידי מתן זווית ראייה נוספת של המושג למידה.
בשימוש המתודי אני עושה כדי לשפר שני סוגים של תנועות:
תנועות "הישרדות" - אלו פונקציות פעולה שמהוות את היסוד ואבני הבניין של יכולת לעבור בין מצבי יציבה. כמו התרוממות משכיבה לישיבה, גלגול או קפיצה. מיומנויות לחימה - אלו תנועות שמתבצעות תוך מגע אלים עם יריב כדי לתקוף אותו או כדי להתגונן בפניו באמצעות טכניקות לחימה (מכות, בריחים, הטלות וכו').
לדוגמא: הנחייה לתלמיד "כשאתה מכה באגרוף לפנים, תניע גם את האגן". בעזרת שיעור ATM אסייע לתלמיד להבחין בתנועה של הפניית האגן. שיעור תנועה זה יעזור לאמן הלחימה לשכלל את היכולת לארגן את הגוף לתנועת האגרוף. ההדגשים בשיעור התנועה יהיו על:
- השתתפות חלקי גוף נוספים בזמן הפניית האגן.
- תזמון פנימי של חלקי הגוף בתנועה האגרוף.
- הכנת הגוף לתנועה.
אצל חלק גדול מהתלמידים האפקטיביות של השיעור תתבטא בשיפור מהיר של מכת האגרוף. למשל, ניתן יהיה להבחין, כי גדלה מידת הפניית האגן. לאחר שיעור התנועה, בעת ביצוע מכת האגרוף, יבחינו התלמידים באופן ברור יותר בשיתוף האגן ובתזמון הפנימי של תנועת הגוף כולו, וכך גם יחושו בקלות הביצוע ובעוצמה של מכת האגרוף.
סיכום
יש מרכיב שאינו תוצר מובהק של שיטת פלדנקרייז והוא רוח הלחימה - יכולת הלחימה מתבטאת בחלקה הגדול ברוח הלוחם. ב- BUDO, הלמידה כוללת רמות שונות של אימון שבהן על התלמיד להפעיל את תבניות התנועה (טכניקות וקאטות) בסימולציה של מצבי לחימה.
לכן, למרות שהמושג הישרדות אינו זר לעוסקים בשיטת פלדנקרייז, הרי שרק באמנויות לחימה מגיעים למבחן המעשי של האפקטיביות של התנועות במצבי עימות אלימים. בדרך זו התלמיד רוכש ניסיון מנטאלי, שעשוי להעמיד אותו ביציבה נפשית הדרושה במצב אמיתי.
הסמל של שיטת פלדנקרייז היא אמירתו "להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי, הקשה לקל, הקל לנוח, ואת הנוח לאלגנטי". כך גם נשאף לעשות ב- BUDO.
מקורות - ספרות של ד"ר משה פלדנקרייז:
- ג'יו ג'יטסו והגנה עצמית (1931).
- ג'ודו, Frederick Warneand Co., London (1941)
- (1942) Practical Unarmed Combat
-
הגוף וההתנהגות הבוגרת - Body and Mature Behavior (1949)
- (1952) Higher Judo – ground work, Frederick Warne, London
- פרקים בשיטתי, הוצאת אל"ף בע"מ (1964).
- שכלול היכולת - הלכה ומעשה, הוצאת אל"ף בע"מ (1967).
- מקרה נורה
(1976) Adventures in the Jungle Brain, The Case of Nora
- האוטוסוגסטיה לפי שיטת אמיל קואה, מחבר: ברוקס ס. ה., בתרגומו של משה פלדנקרייז לעברית והוספת אחרית דבר, הוצאת אל"ף בע"מ, מכון פלדנקרייז (1977).
- interview by Dennis Lery (1977)
“Moshe on Moshe and martial arts”
- Moshe’s Autobiography – video interview (1982)
- הנסתר שבגלוי, הוצאת אל"ף בע"מ, מכון פלדנקרייז (1983).
- העוצמה האישית (1986).
לראש העמוד
