אני מכיר הרגשה זו. אני חווה אותה בעקבות למידת טכניקות ורעיונות חדשים, המפגש עם חברים מכל רחבי העולם ויותר מכל, ההשראה שאני מקבל מהאצומי סנסיי בהיותי בקרבתו.
שבעה ימים אינטנסיביים ב"Headquarters" של בוג'ין-קאן שבסופם, חגיגת יום ההולדת של האצומי, הצעיר בן ה-77, פתוח ללמוד, סבלני לכולם גם כשהוא מוקף 300 איש.
אנו נדהמים תמיד לראותו מתנועע, בשליטה מלאה על גופו ועל כלי הנשק, שולט בתוקפים אותו בטווח ותזמון מושלמים, מתבל בהומור לימוד טכניקות הרג.
היה זה סיכום נושא הקוקישין-ריו של שנת 2007.
השיהאנים הזרים קיבלו את הכבוד ללמד את הקאטה הבסיסית ולבצע את מבחני דאן 5.
האצומי חזר והשתמש בביטוי ""Play. הוא אמר כי דרך משחק עם הקאטה ניתן להגיע ליישומים הפרקטיים שלה (Shingen-Gata) וכי יש למידה ברמת גן-ילדים אך בוג'ין-קאן צריך להתעלות על כך. יחד עם זאת, לא מדובר בלימוד אקדמי. "אמנות לחימה אינה עניין אקדמי. זוהי עשייה של לב, רגש ורוח"...
קוקישין-ריו מחובר לשדים ורוחות-רפאים למן היסוד, מאות שנים לאחור. הסוקה קישר זאת לטקטיקות ול"טריקים" שאנו משתמשים בהם כשאנו פוגשים את התוקף.
בין השאר, רמז האצומי לגבי שינוי והתפתחות עתידית משמעותית הצפויה בבוג'ין-קאן.
בוג'ין-קאן ישראל יוצג השנה על ידי קבוצה של שבעה לוחמים, ביניהם דדי גרינברג וערן קונפורטי מהדוג'ו של בוגין-קאן ישראל בניו-יורק.
בנוסף לאימונים עם האצומי, לקחנו חלק באימונים של חמישה שיהאנים יפנים בכירים וניצלנו כל דקה של שהותנו ביפן בצורה האפקטיבית ביותר.
בוג'ין-קאן הישראלי גם הגיש להאצומי מתנה מיוחדת.
כפי שכבר ציינתי, אני עדיין מעכל את הדאיקומיוסאי.
היתה לי שוב ההזדמנות לבחון הכל מנקודת מבט חדשה.
אני עדיין חש את השמחה וההתלהבות מהאירוע שבהשראתו אני מלמד.
בשנה הבאה – Togakure – Santo Tonko Gata
