To: Warrior's Awareness
web site

 __________________

לקבלת עדכונים שוטפים,
אני מזמין אתכם להרשם
לאתר שלנו ולהצטרף
( ללא חשש )
לרשימת התפוצה.


__________________


__________________

מה חדש?

לרכישה בחו"ל

לרכישה בישראל
במחיר 80 ש"ח
כולל מע"מ ומשלוח

Hadaka-Jime:
The Core Technique
for Practical
Unarmed Combat

By Moshe
Feldenkrais, D.Sc
,
Foreword by
Moti Nativ

_________________   

התחברות לחברים

 

 

 

 

מבוא למחקר – שורשי הלחימה של שיטת פלדנקרייז
מוטי נתיב – יוני 2010
(פרסום קודם - דצמבר 2008)
 
 

 

רקע כללי
בתיאורים הביוגראפיים, על משה פלדנקרייז ועל התפתחות שיטתו, ניתן לזהות מספר מרכיבים שמקובל לציינם כמשפיעים על התפתחות השיטה:
  • יש המציינים את פציעת הברך ותהליך השיקום של משה פלדנקרייז
  • יש התייחסות רחבה ללימודיו ועבודתו כמדען שגם מקבלים ביטוי במושגים ובנוסחאות מעולם הפיזיקה והמתמטיקה השזורים בדבריו ובפרסומיו.
  • יש התייחסות לשורשי החסידות בהתבסס על הרקע המשפחתי של משה ועל לימודי היהדות שלו (ראה בספרו של דייויד כץ).
  • ישנם אזכורים רבים לעיסוקו באמנויות לחימה וספציפית לעובדה שהיה מהראשונים במערב לקבל חגורה שחורה בג'ודו.
  • בספריית הבית של משה, ניתן להבחין במקורות הידע הרבגוניים הקשורים לשיטתו. מן האבולוציה, הביולוגיה הכללית, התפתחות ולמידה, אנטומיה, חינוך, פסיכולוגיה והקשר של גוף ונפש, ועוד תחומים.
כל אלה הינם מרכיבים בהתפתחות שיטת פלדנקרייז. אליהם ראוי להוסיף את רוחו ואמונתו של משה – אומץ ליבו, אהבתו למדינת ישראל, תאוותו ללמוד ואת יכולותיו לספוג כמויות אדירות של מידע ולברור ממנו את העיקר והחשוב.
כל השורשים שזורים במוחו הגאוני של משה וכולם משולבים בדרכו ובמשיכתו הבולטת לחקור את נפש האדם ואת פעולתו.
 
מהמקום ומהדרך שבה אני הולך כמורה לאמנויות לחימה וגם כמורה בשיטת פלדנקרייז, התחברתי לדר' פלדנקרייז ולשיטתו מהיבטים אחרים. כרקע למחקר עליו אספר אציין שתי נקודות מבט שיצרו את החיבור שדחף אותי להתעמק ולחקור את מקורות שיטת פלדנקרייז ואת עקרונותיה.
בהיבט ראשון, מנקודת מבטי כאמן לחימה, מצאתי "שפה משותפת" עם משה הלוחם. נדהמתי מהחוכמה שלו בתחום אמנויות הלחימה. דברים שכתב בתחום זה (פרסום חמישה ספרים ומאמרים) הקדימו את זמנם, וגם כיום יש מה ללמוד ולהתחדש מתורתו של משה בתחום הלחימה.
 
היבט שני, מנקודת מבטי כמורה לשיטת פלדנקרייז, זיהיתי את השילוב של פן הלחימה וההישרדות במרקם הרחב של שיטתו.  לעיתים באמירות גלויות וברורות של משה ולעיתים באופן צנוע ונסתר. ככל שהעמקתי ידיעותיי והבנתי בשיטת פלדנקרייז, קיבל היבט זה משמעות רחבה / עמוקה יותר.
 
שני היבטים אלה, הבהירו לי ללא כל ספק שקיים קשר ברור בין משה אמן הלחימה למשה מייסד שיטת פלדנקרייז. לטעמי הקשר הזה הוא נרחב מן הידוע עד כה, ובעל השפעה רבה על פיתוח השיטה, והתובנות העולות מקשר זה לגבי אופי שיטת פלדנקרייז.
 
הנחת היסוד שלי היא שעקרונות הלחימה מהווים נדבך עיקרי בפיתוח השיטה שעוסקת במודעות דרך תנועה ו"בחינוך לפיתוח התודעה של אחדות הגוף והרוח" (ציטוט מ"פרקים בשיטתי").
אני מבסס את הנחתי על אומץ ליבו ואופיו הלוחמני של משה, על חקירתו המדעית של טכניקות הלחימה, התנסותו בפועל בג'וג'וטסו וג'ודו ופועלו כמורה לאמנות הלחימה, ועל יכולתו להציג את ההשלכות של פיתוח  מיומנות הלחימה בהקשר של גוף ורוח.
 
אף שעיסוקו של משה באמנויות לחימה ידוע לכל מתוך ביוגרפיות שפורסמו עליו, ראיתי את הצורך לחקור את הקשר וההשפעה של אמנויות הלחימה  על שיטת פלדנקרייז. מהות המחקר היא ניתוח של עקרונות וטכניקות לחימה שמשה דגל בהן בתקופת פועלו בתחום זה עד שנת 1950 לערך, והשוואתן לעקרונות של "שיטת פלדנקרייז", הדרך שבה בחר משה ולה הקדיש את עצמו באופן מעשי משנת 1951 עד לפטירתו ב-1984.
 
לכן כיניתי את המחקר שאני עורך "שורשי הלחימה של שיטת פלדנקרייז".
 
השערות
כאמור הבסיס למחקר היא התזה שהנחתי הגורסת ששורשי שיטת פלדנקרייז נעוצים ברוח הלוחם של משה ותובנתו לגבי ההכרח של כל בן אנוש לרכוש יכולות של הישרדות והגנה עצמית.
יתרה מכך אני טוען שתובנותיו המעשיות לגבי לימוד באמצעות תנועה ומגע (להבדיל מידע תיאורטי), בהיבטי איכות ואפקטיביות, נבעו בעיקרם מניסיונו בקרבות של ממש ומאימונים ותרגולים של טכניקות ג'יו-ג'יטסו וג'ודו. אף שמשה עצמו לא אמר זאת באופן חד ומפורש, מצאתי שתחום זה חוזר ועולה בדבריו ובכתביו. למשל, בספרו מקרה נורה משה מספר על הכלים עליהם הוא ביסס את הפרקטיקה שלו לגבי פעולת האדם ותנועתו – לדבריו רכש את התיאוריה בשלושים שנות עבודתו כפיסיקאי, ומוסיף בצניעות "וגם עשרים שנות עבודה בג'ודו היו לי לתועלת".
 
רקע היסטורי
הקשר של ג'יגורו קאנו  
צומת מרכזית בתהליך שתומך בהשערות המחקר היה המפגש של משה עם פרופסור ג'יגורו קאנו, מייסד הג'ודו, בפריס ב- 26 ספטמבר 1933. המפגש עם ג'יגורו קאנו היווה אבן דרך משמעותית בהתפתחות של משה כאמן לחימה ולטעמי היה בעל משמעות רבה, בדרכו של משה לפיתוח שיטת מודעות דרך תנועה. אני מעז להתייחס למגש ולקשר עם קאנו כשלב קריטי לפיתוח שיטת פלדנקרייז.
 
הקשר בין קאנו לפלדנקרייז, התבסס על הערכה הדדית שנוצרה ביניהם. ביומנו מספר קאנו על "המלומד היהודי, שמו פלדנקרייז, שישב בקהל. הערותיו בסוף ההרצאה שלי היו מאירות עיניים. היה לו רקע ראוי לציון – נולד ברוסיה, בעל אזרחות פלסטינאית, למד בצרפת, דיבר הרבה שפות, כולל אנגלית, גרמנית, רוסית, עברית וגם דיבר צרפתית כמו מקומי".
משה פלדנקרייז עצמו נדהם מיכולתו ותפיסתו של קאנו, והוא מספר "שאלתי אותו, מה זה ג'ודו? והוא ענה " The efficient use of the MIND over the BODY".
מאז אותו מפגש, שינה משה את גישתו לאסטרטגיות הלחימה, הדבר התבטא במעבר חד מג'ו-ג'וטסו לג'ודו, ובעיקר נראה שגיבש לעצמו תובנות נוספות לגבי הפעולה היעילה של בן האנוש ולתרומה הפוטנציאלית של לימוד הג'ודו על שכלול היכולת הפעולה (את הביטוי לתובנות אלה נתן משה בספרו HIGHER JUDO).
משה פגש את קאנו עוד מספר פעמים ושמר עימו על קשר עד לפטירתו של קאנו בשנת 1938.
 
מנקודת ציון זו חזרתי בשנים עד לשנת 1920 לערך, עת משה פגש לראשונה באופן פורמאלי את אמנויות הלחימה, והתמקדתי בשנים עד לחזרתו מאנגליה לישראל ב-1950. מדובר בתקופה של כ-30 שנה בה משה הקדיש חלק ניכר מזמנו ללמוד וללמד אמנויות לחימה. בתקופה זו הוא פרסם חמישה ספרים בתחום אמנויות הלחימה בעברית, צרפתית ואנגלית, פרסם מאמרים בנושא הג'ודו והשפיע על הטמעת הג'ודו בצרפת ואנגליה.
 
ההישרדות היוותה חלק מרכזי ומעשי בחייו של משה מאז ילדותו בתקופת הפוגרומים באירופה והמשך בהתייצבותו לצד החלוצים בתל אביב עד לבריחתו לאנגליה לאחר כניסת הנאצים לצרפת.
 
ממחקר מקיף על התפתחות אמנויות הלחימה בישראל (עורך נח גרוס) עולה כי משה החל ללמוד JU-JITSUבתל אביב ב-1921, מהימים הראשונים שהחלו ללמד את השיטה בישראל. מעדויות על אותה תקופה עלה שמשה נמשך לתחום הלחימה וחקר אותו מהיבטים שונים. משה נהנה לבחון את יכולותיו בהתגוששות עם חברים, ביניהם עמיאל (אמיל) אבינרי שהיה אלוף אזורי באגרוף.
 
כבר בפרסומיו הראשונים ניתן למצוא כי משה חקר את הפן הפסיכולוגי של פעולת האדם בד ובד עם חקירתו את טכניקות הלחימה והגנה עצמית. ב-1929 נתן משה ביטוי ראשון לדרך אליה הוא פונה בשני הפרקים שהוסיף לתרגומו לעברית של ספר האוטוסוגסטיה. באותה תקופה כבר רכש ניסיון רב בלחימה והניח את היסודות לשיטת ההגנה העצמית שגיבש ופרסם ב-1931 בספרו ג'יו-ג'יטסו והגנה עצמית.
אפשר להצביע על פרסום אוטוסוגסטיה והגנה עצמית כקשר הראשון בין משה הלוחם לשיטת פלדנקרייז, ניתן לראות את השפעה הדדית בין עיסוקו בלחימה לבין התחברותו לשיטת האוטוסוגסטיה של אמיל קואה.
בספר האוטוסוגוטיה משה מתייחס לאינסטינקט ההגנה העצמית השוכן בזכרון האצור בלא מודע, בעוד בספר ההגנה העצמית הוא דן בשימוש באוטוסוגסטיה כאמצעי להתגבר הפחד המשתק את הפעולה.
 
למען הדיוק, לא יהיה זה נכון לתחום את הביטוי של משה בתחום הלחימה בשנים 1921 עד 1950, כי משה נגע בהזדמנויות שונות באמנויות הלחימה ונראה שהיה קשור בנפשו לתחום זה. למשל, לגבי רוח הלחימה באישיותו של משה נמצא עדות  כבר ביומן שכתב בהיותו בן 11,  בתיאור של אירוע בו עצר גבר שנמלט על אופניו והשתלט עליו. בספרייתו האישית נמצאו ספרים רבים בנושא אומנויות לחימה שנהג לעיין בהם. הוא אף ביקר ביפן ב-1970, נפגש שם עם אמני לחימה יפנים וזכה לכבוד גדול כשהוזמן ללמד בפני אנשי ג'ודו בכירים. 
 
שיטת המחקר
המחקר מתבסס על ניתוח של כל הפרסומים של משה בהיבטים הנוגעים ל"שורשי הלחימה", ועל מידע נוסף מארכיונים ומאוספים פרטיים, אינטרנט, וכו'. קיבלתי גם מידע חשוב  מחוקרים אחרים בארצות בהן משה פעל כאומן לחימה: ישראל, צרפת, אנגליה ויפן.
 
במהלך המחקר התברר לי ההיקף האדיר של פעילותו וקשריו הרבים ברחבי העולם. ברור לי שלא נגעתי בכל נקודה שעל היריעה הרחבה של מורשתו של משה. לא התאפשר לי לפגוש את כל אלה ששמם הועלה בפניי ואני מניח שלא הגעתי עדיין לכל המסמכים שמונחים באתרים שונים. עם זאת בטוחני שבהיבטים הרלבנטיים למטרה שהצבתי לעצמי קיבלתי תמונה מקיפה ומבוססת.
 
במהלך המחקר נתקלתי בחומרים מעניינים ומרתקים שהונחו בארכיונים ומגירות פרטיות וכעת נחשפו בפעם הראשונה, חברים ושותפים לעבודה של משה הניחו לפניי תיאורים של אירועים מחייו של משה שנוגעים לחיבור שלו לאמנויות הלחימה ולאופיו וגישתו ללחימה והישרדות. החומרים והעדויות העשירו את בסיס המידע של "שורשי הלחימה".
 
אבני דרך בדרכו של משה  1915- 1952
אבני דרך בחיי משה כלוחם וכאמן לחימה, מגיל 11 ועד גיל 40 בערך:
  • 1915- משה בן 11, רודף רגלי אחר גזלן הרוכב על אופניים, משיגו ומפילו ומשיב את הגזילה.
  • 1918- בגיל 14, מסעו במשך ששה חודשים לישראל.
  • 1921- בגיל 17, התחלת לימוד ג'יו-ג'יצו.
  • 1920 - 1930 פעיל בהגנה ובקרבות של כוחות ההגנה נגד הערבים.
  • 1928- מפתח שיטת הגנה עצמית.
  • 1929- מתרגם ומפרסם את הספר אוטוסוגסטיה.
  • 1930- מפרסם את ספרו JIU-JITSU והגנה עצמית.
  • 1932- מייסד את מועדון הג'יו-ג'יטסו הצרפתי (ביחד עם ויקטור מירקין?)
  • 1933- פוגש את ג'יגורו קאנו ומתחיל ללמוד ג'ודו.
  • 1934- מפרסם את המהדורה הצרפתית לספר ההגנה העצמית
  • 1938- מפרסם את ספר הג'ודו A.B.C. DU JUDO
  • 1940- עם כניסת הנאצים לצרפת נמלט לאנגליה ומתחיל ללמד שם ג'ודו.
  • 1941- מפרסם את ספרו JUDO – THE ART OF DEFENSE AND ATTACK.
  • 1942- מפרסם את ספרו PRACTICAL UNARMED COMBAT.
  • 1946 - מלמד קבוצת אנשי הגנה שהגיעו אליו לאנגליה
  • 1948 - שותף בפעילות להקמת איחוד הג'ודו האירופאי ונבחר לוועד המנהל הראשון של האיחוד.
  • 1952- מפרסם את ספרו - HIGHER JUDO.
 
 
ממצאים ופרסומים
הכתוב לעיל הינו פרסום ראשון וראשוני לגבי המחקר.
ממצאי המחקר , שעדיין לא הושלם, תומכים בתזה ובהנחת היסוד.
במהלך המחקר – רכשתי ממשפחת פלדנקרייז את הזכויות על שניים מספריו של משה העוסקים בהגנה עצמית ולחימה מעשית.
ביולי 2009 פרסמתי מהדורה חדשה של הספר Practical Unarmed Combat מ-1942, תחת כותרת מעודכנת:
Hadaka Jime – the Core Technique for Practical Unarmed Combat
במהדורה החדשה הוספתי פרקי מבוא וסיכום, המתייחסים למשה ולקשרים/לחיבורים לשיטתו, ולתוכן הספר. כמו-כן, הוספתי צילומים מקוריים של ביצוע הטכניקות על-ידי משה, מתקופת עריכת הספר.
 
הספר "Jujitsu והגנה עצמית", משנת 1931, היה ספר ההגנה העצמית העברי הראשון שפורסם בישראל, ותורגם לאנגלית עם עדכונים מכתביו המאוחרים יותר של משה. המהדורה החדשה של הספר נמצאת כעת בשלבי עריכה – מועד משוער לפרסום מהדורה מחודשת הוא תחילת 2011.
 
כל הזכויות שמורות למוטי נתיב ©

 

 

 

 The First General Meeting of the European Judo Union.

The meeting took place on Wednesday, July 28th, at 14.30 hours.

The meeting then resolved itself into the First General Meeting of the European Judo Union, and proceeded to the election of officers. This resulted in Leggett being appointed Chairman and Lt. Thieme of Holland as Vice-Chairman. The next move was to form a Judo Council (a technical body as opposed to the General Committee). Those elected were:

Mr G. Koizumi, Dr M. Feldenkrais, Mr P. Bonet-Maury, Mr E. Mossom, Mr T.P. Leggett.

France intervened with the suggestion that each of the important judo countries should be represented on the Council. As Chairman, Leggett pointed out that the purpose of the Council was not to represent national interests but to be composed of real judo experts.

 

 

From Moshe’s interview

Q - In Body and Mature Behavior you talked about the position of the person's pelvis while standing or walking, and where the person's head is, and how it's compensated for, and the amount of fear they feel relative to such compensations …

A – Yes, yes. Well, first of all, that is actually in Kano, and I am sure that I meet Kano's views on that as closely as you can put it in the European language, that Japanese way of thinking. Kano and Koizumi, they always agreed with whatever formulation I made. The more we talked, the more we produced another way of putting it, a way sensible to the West.

 

 

 

 

לייבסיטי - בניית אתרים